תהליך הקליטה

שפת היידיש של הוריי נאסרה לשימוש בהצגות תיאטרון, ואיסור זה היה בעיני הוריי חמור במיוחד . ( אימי הייתה שחקנית בעברה . ) היה לנו דוד רחוק בשם דויד שגר בכפר חסידים, כפר של יהודים חרדים אשר התפרנסו מחקלאות ( עובדה ) . הדוד היה סנדלר הכפר . הייתי יושב אצלו שעות ורואה בפליאה איך עיצב נעליים, אך במיוחד הוקסמתי מתהליך תפירת הסוליות . במחורר מיוחד היה מחורר חורים בסוליה, מכניס עשרות רבעי גפרורים לפיו, שולף במהירות שיא כל גפרור, ובמכות פטיש על סדן בין ברכיו מחדיר את הקיסם לחריר . הסיבה שהוריי שלחוני לשם הייתה מחסור באוכל . לדודי היה בחצר לול תרנגולות וברווזים, שסיפקו בשר וביצים לרוב . היה לי דוד נוסף, אשר הגיע כנער עם צבא אנדרס . הוא היה שען וגר בדירה צנועה ברחוב קרל נטר . הדוד היה בעל חנות שעונים קטנה ברחוב יהודה הלוי בתל אביב . כדי לא להעמיס על הוריי יותר מדי נשלחתי גם אליו . מאוד נהניתי לצפות בדרך עבודתו כאשר זכוכית מגדלת עגולה תקועה שעות בעינו הימנית . גם הוא דאג למזוני אבל לא רק, כי לא רחוק מביתו הייתה בריכת גורדון וגן חיות גדול "אמריקה" ממש . כאשר התבססנו עברנו לשיכון עירוני ( מחנה עולים )...  To the book