פרק יא על כושר ההבחנה, ופעולות אחרות של הרוח

ספר שני, פרק יא 127 הבהירות לבדה מונעת בלבול השוואה המנוגד לגמרי : בהפרדה זהירה בין אידיאות שביניהן עשוי להימצא הבדל — ולו מזערי — כדי למנוע בדרך זו את ההיגררות לטעות בעקבות הדוֹמוּת והקִרבה ביניהן . ההליכה בדרך זו מנוגדת בתכלית למטפורה ולאלוזיה, שבעיקר בהן נעוצים השעשוע וההנאה שבשנינות . השפעתה של השנינות על הדמיון כה רבה, שכל האנשים מקבלים אותה בשמחה ; יופייה ניכר במבט ראשון, וכל מאמץ מחשבתי אינו נדרש כדי לבחון אם יש בה אמת או היגיון . הרוח שובעת נחת מנעימוּתה של התמונה ומחדוות הדמיון בלא לבקש דבר נוסף עליהם ; ואם פונים לבחון את השנינות לאור הכללים הנוקשים של האמת ושל השכל הישר יש בכך משום עלבון, שכן כך נוצר הרושם שהנה דבר מה שאינו תואם לחלוטין את הכללים האלה . 3 הדבר שתורם מעל לכל להבדלה נאותה בין האידיאות שלנו הוא היותן בהירות ומוגדרות . כאשר הן כאלה לא ייווצרו שום בלבול או טעות לגביהן, גם אם ( כפי שקורה לפעמים ) מסירתן של אידיאות מאותם המושאים על ידי החושים בהזדמנויות שונות אינה זהה ולכן נראה כאילו הם טועים . באדם הקודח מחום יוצר סוכר טעם מר הגם שבזמן אחר הטעם שייצור בו הסוכר יהיה...  To the book