פרק ב על אידיאות פשוטות

ספר שני, פרק ב 93 הרוח אינה יכולה לא ליצור אותן ולא להכחיד אותן מורכבת, אינה מכילה בעצמה דבר למעט הופעה של מראית אחת אחידה, או מושג ברוח, שאינם ניתנים להפרדה לאידיאות שונות . 2 אידיאות פשוטות אלו, החומרים של כל ידיעתנו, מובאות אל תוך הרוח ומוקנות לה רק בשתי הדרכים שהוזכרו לעיל, כלומר דרך החישה ודרך העיון הפנימי . כאשר אידיאות פשוטות אלו מאוחסנות בשכל יש לו הכוח לחזור עליהן, להשוותן, ולאחד אותן במגוון דרכים כמעט אינסופי, וכך הוא יכול ליצור כרצונו אידיאות מורכבות חדשות . אבל אפילו החריפוּת המעולה ביותר או השכל המפותח ביותר — המצאתה או יצירתה ברוח ולו של אידיאה פשוטה אחת שלא הוכנסה בדרך שהוזכרה לפני כן היא למעלה מכוחם . שום חדות או סוג של מחשבה אינם יכולים להקנות להם יכולת זו, ושום עוצמה של השכל אינה יכולה להכחיד את האידיאות שנמצאות שם . שלטונו של האדם בעולם קטן זה של שכלו כמעט זהה לזה שיש לו בעולם הגדול של הדברים הנראים, שבו כוחו, גם אם הפעלתו נעשית באמנות ובמיומנות, אינו מגיע מעבר להרכבה ולחלוקה של החומרים הנתונים בידו, ואינו יכול לעשות דבר שיקרב אותו ליצירה ולו של חלקיק קטן ביותר של חו...  To the book