|
|
לחודים בתקווה 230 התהליךהייתהמחשבתהכיהוריה,בשלגילםובשלהנחיות בהיותם חלקהזהירות הנדרשות בזמן מגיפת הקורונה, והיא,שחווה . . . אינםיכוליםלצאתמביתםמקבוצתסיכון, אתהחיותהמשתנהלנגדעיניה,הרגישהצורךעזלסייע להם . ",השמיים נפלו . . . " ,דני יניב ו יהודית ריבקו . 9פרק מס' אתגרים, התמודדות ותקווה בעבודתפסיכודרמה בימי קורונה : ההנחיה והטיפול חברי קבוצה כותבים מכתב הממוען למגפת הקורונה : . . . "קורונה,אתכלכךמדבקת . בגללךאנילאיכולהלבקראת סבתאשלי,מסביביכולםמבוהלים,כולנוכמומצורעים, ונה . מאוד ! אתמזכירהליאתהצוהראניכועסתעלייךקור הקטןדרכוהצצתיעלאחיהצעירשחלהוהיהבבידוד . . . . " היא פורצת בבכיחודשבביתחולים,במיןבלוןחמצן . . חברה לקבוצה מתנדבת לענות לה בתפקיד . . . קורע לב . תסלחי לעצמך שבגללי את לא מבקרת את"הקורונה : באתי ללמדסבתך, את לא אשמה . אני אחראית, . "פרופורציות, תדאגי לעצמך, תסלחי לעצמך
To the book |
|
|