מבוא

מבוא | 17 למשימות קרביות . מדובר בכוח היחיד שהיה אפשר להפעילו באופן ריכוזי לצורכי השגת הכרעה בשדה הקרב . ואולם, למרות כל האמור נטו יחסי הכוחות הצבאיים ההתחלתיים במידה מסוימת לטובת ה"הגנה" . מספר החברים בעלי המסוגלות להפעיל נשק שעמדו לרשותה בפרוץ המלחמה הסתכם בכ- 55,000 - 57,000 ( למספר זה נוספו כמה מאות לוחמים שהקצו ארגוני האצ"ל והלח"י ) , והיה גדול בהרבה ממספר הכוחות הערביים הבלתי סדירים, שנאמד בכ- 12,000 - 14,000 . גם מבחינת מצב ההתחמשות היה ל"הגנה" יתרון . הנשק שעמד לרשותה, שהושג בעיקר מתעשיית הנשק העצמית שלה ( "התעש" ) ומרכישות שנעשו בארץ ממקורות זרים, היה אומנם נשק מסייע ( נשק ותחמושות קלים ) , והיה מוגבל בכמותו ובאיכותו, והספיק לחימושם של כשליש מחייליה . ואולם, מצב חימושם של הכוחות הערבים שצוידו אף הם בעיקר בנשק מסייע היה, כפי הנראה, גרוע מזה . עוד יתרון חשוב שהיה ל"הגנה" היה יכולתה להפעיל את כוחותיה באופן מלוכד, מרוכז ומתואם, שלא כמו הכוחות הערביים, שפעלו בנפרד וללא מטה מרכזי . 1 למרות נתוני הפתיחה העדיפים שהיו ל"הגנה" נטתה המלחמה עד לסוף מרס 1948 לטובת הצד הערבי . הסיבה לכך היי...  To the book