ג. לקראת המהפך

סוף הדרך | 649 של מפלגת העבודה, מונה על-ידי ממשלת רבין כמועמד לכהונת נגיד בנק ישראל, אך נשפט והורשע ב- 7 / 1976 על לקיחת שוחד ונידון לכמה שנות מאסר . מיכאל צור, לשעבר מנכ״ל משרד המסחר והתעשייה בתקופת ספיר, נידון אף הוא למאסר בעוון לקיחת שוחד . נגד אברהם עופר, שר השיכון, פורסמו בעיתונות האשמות על אי ניקיון כפיים . חקירת המשטרה נמשכה שבועות רבים . עופר לא עמד בלחצים ובינואר 1977 התאבד בירייה . פרשיות אלה ואחרות יצרו את הרושם ששלטון המערך רצוף שחיתות . מוראל הציבור היה ירוד . היו גם שביתות רבות בשירותים הציבוריים שהוסיפו לתחושה של התרופפות הרסן . לנוכח מצב זה הוקמה בסוף 1976 מפלגת ד״ש ( התנועה הדמוקרטית לשינוי ) בראשותו של יגאל ידין, ארכיאולוג נודע ורמטכ״ל צה״ל לשעבר . ד״ש הייתה מפלגת מרכז שהונהגה על-ידי תמהיל של קצינים בכירים לשעבר, מנהלים בכירים, אנשי עסקים ומשפטנים . ד״ש הבטיחה שינוי בנורמות הפוליטיות – דמוקרטיה אמיתית, כושר ניהולי וניקיון כפיים . לשתי הקבוצות המייסדות, התנועה הדמוקרטית בראשות ידין ומפלגת שינוי בראשות העיתונאי אמנון רובינשטיין, הצטרפה גם מפלגת המרכז החופשי בראשות הפרקל...  To the book