ו. משק הקבה״מ לאחר מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים

בין המלחמות ולאחריהן ( א ) : דמוגרפיה, התיישבות וכלכלה | 571 67 מכלל הייצור הזה בקבה״מ באותה שנה היה % ,25 כלומר כ- 225 מיליון ל״י . החקלאות התייעלה, אבל עליית הוצאות הייצור וירידת מחירי התוצרת החקלאית שימרו את רווחיותה הנמוכה יחסית, שהייתה מניע חשוב להמשך התיעוש ( בין 1961 ל- 1971 עלה חלקה של התעשייה בהכנסות קיבוצי הקבה״מ מ- % 16 ל- % 35 ) . במוצרים מן החי, בשר, ביצים וחלב, היו עודפים . לכן עיקר התפתחות החקלאות באותה תקופה הייתה בגידולי שדה וגידולי תעשייה כמו כותנה . היצוא החקלאי, גם לירדן ומעבר לה במסגרת הגשרים הפתוחים, הציל את החקלאות מהתמוטטות . מצוקת האשראי הוקלה, שכן עקב המיתון ירדה הבנייה ולבנקים היו כמויות גדולות של כסף שהם היו מעוניינים להלוותו בתנאים 68 נוחים יחסית . דו״ח של בודה, מרכז ועדת המשק של הקבה״מ, מסר כי בסוף שנות השבעים, בתקופת האינפלציה, הפסידה החקלאות הקיבוצית בגלל עליית מחירי התשומות שלא לוותה בעלייה מקבילה של מחירי התוצרת . התעשייה הייתה רווחית בגלל 69 מקורות מימון בתנאים טובים, מה שאפשר איזון משקי של הקיבוצים . בתעשייה היה זינוק של ממש . בין 1966 ל- 1976 נוספו ...  To the book