ב. מאמצי קליטה – עולים, מתנדבים, ילדי חוץ ומהעיר לכפר

בין המלחמות ולאחריהן ( א ) : דמוגרפיה, התיישבות וכלכלה | 549 אחוז ההישארות מקרבם היה גבוה יחסית . שיעור זה נבע מקיומה של תרבות יהודית ענפה בארץ זו ומכוחן הגדול יחסית של המפלגות המקורבות לתנועה הקיבוצית . רבים מהעולים היו אקדמאים שרצו לעבוד במקצועותיהם . העולים הצעירים יותר ביקשו ללמוד באוניברסיטאות בישראל . שתי שאיפות אלה לא תמיד עלו בקנה אחד עם הנוהגים בקיבוצים שביקשו קודם כל עובדים עבור הענפים היצרניים והשירותים החיוניים . גם האווירה בקיבוצים לא תמיד הייתה אוהדת לקליטת העולים . רבים, בעיקר מהדור הצעיר, היו אדישים לעניין הקליטה ולא התאמצו לקלוט את העולים במישור החברתי . המתנדבים ( ובעיקר המתנדבות ) קסמו להם יותר ( ראו להלן ) . כדי לקלוט עולים רבים ככל האפשר מגל העלייה שלאחר המלחמה הוקמו במספר קיבוצים מרכזי קליטה בשיתוף עם הסוכנות היהודית . מרכזי הקליטה והאולפנים בקיבוצים היו מבוססים על שילוב של לימודים ועבודה והיכרות עם אורח החיים הקיבוצי . מרכז הקליטה בקיבוץ המאוחד הוקם בגבעת ברנר . משני המחזורים הראשונים נקלטו בקיבוצים 20 משפחות, מהן 15 בקיבוץ המאוחד . 4 תרומה לא גדולה, אבל חשובה . ...  To the book