ו. ׳משקיזם׳: העדפת היעילות הכלכלית על השיקולים הערכיים

448 | חלוץ ללא מחנה מאשר בענפים חקלאיים ולכן החלפת המנהלים ואנשי המפתח המקצועיים במפעלים נעשתה איטית יותר . מאחר שיש מפעלים שפעילותם מחייבת קשרים עם מדינות אחרות ( יבוא חומרי גלם, יצוא מוצרים ) , נוצר מצב שבו יש מי שנוסע לחו״ל פעמים מספר בשנה ויש אחרים שנסיעותיהם לחו״ל מוגבלות בתקציב שמעמיד לרשותם הקיבוץ, אם כטיולים מאורגנים על ידו, או כהקצבה כספית . כל אלה גרמו בשנות השישים והשבעים למתחים חברתיים לא מבוטלים בקיבוצים רבים . בניגוד לחקלאות, שבאותם ימים הייתה מוסדרת במכסות ייצור ושיווק מאורגן, התעשייה ייצרה לשוק לא מפוקח ותחרותי, מה שהביא לעיתים לניגודי אינטרסים בין מפעלים קיבוציים שונים שייצרו ושיווקו מוצרים דומים, התחרו זה בזה, וגרמו להפסדים הדדיים . ערכי הקיבוץ בתחום הכלכלה היו עבודה עצמית, הפרדה בין תרומה לתמורה, ניהול משתף, צריכה שיתופית . החל משנות השישים ניכרת מגמה הדרגתית אך ברורה של העדפת היעילות הכלכלית על העקרונות החברתיים של הקיבוץ . העבודה השכירה במפעלי התעשייה הגדולים בקבה״מ לא חוסלה ( ראו להלן ) . המפעלים האזוריים המבוססים על עבודה שכירה המשיכו לגדול ( ראו פרק שמיני ) . הו...  To the book