ד. ה׳תקנוניזציה׳ של חיי הקיבוץ

444 | חלוץ ללא מחנה ( להבדיל מההזדהות ההצהרתית ) עם המשימתיות הקבה״מית ועם עקרונות היסוד של החיים הקיבוציים . רבים מקרב חברי הקיבוצים, שהושפעו במידה רבה מאווירת ההתבססות הכלכלית של המגזר הוותיק בציבור היהודי, שהיו לו בהם קרובי משפחה ומכרים לרוב, רצו להעלות את רמת חייהם – בשיכון, בביגוד, בריהוט, בטיולים לחו״ל, וכן את רמת ההשכלה של בני הדור השני – לא היו שבעי רצון מקצב העלאת רמת החיים שמשאבי הקיבוצים אפשרו . לכן נוצר הצורך בתקנונים שהסדירו את התור לחלוקת הטובין השונים, אשר העיקרון המסדיר המרכזי בו היה הוותק בקיבוץ . ירידת ההזדהות עם הקיבוץ יצרה ניכור מסוים בין חלק מהחברים לבין ה׳ממסד׳ הקיבוצי ונוצר צורך לארגן את הדמוקרטיה הקיבוצית בתקנונים מפורטים . התקנוניזציה הזו אמנם יצרה מערכת תורים מוסדרת, אבל גרמה גם לתחושה של תלות החבר בממסד הקיבוצי, והעדר חופש לנהוג כרצונו בתחומים המעסיקים אותו בחיי היומיום . נוסח גם תקנון עבודה בין-קיבוצי שקבע מהו יום העבודה הנורמטיבי של החבר והחברה, שמונה עד שמונה וחצי שעות נטו, בלי ההפסקות וזמני הארוחות . נקבע גם כי החברות והחברים בהגיעם לגיל 60 יפחיתו בהדרגה ...  To the book