ו. קיבוצים שהתחסלו

420 | חלוץ ללא מחנה בנתניה ולידה הכניסו נורמות לא קיבוציות לאותו חלק של הפלוגה שהתגורר שם . רעיון ההתיישבות בסדום לא יצא אל הפועל בעיקר עקב התנגדות השלטון המנדטורי . במקום סדום הוצע לפלוגת קדמה להתיישב בתל תורמוס, ליד קסטינה . במוצאי יום הכיפורים תש״ז ( אוקטובר 1946 ) , במסגרת העלייה להתיישבות של 11 הנקודות בדרום ובנגב, עלו חלק ממייסדי קדמה לתל תורמוס . שאר החברים היו מפוצלים בין סדום לנתניה . פיצול זה המשיך להחליש את החברה של קדמה . רבים עזבו עוד לפני העלייה על הקרקע וכבר בעת העלייה הם היו מוחלשים . ריכוז החברים בנקודה לא התאפשר בגלל מלחמת העצמאות שפרצה שנה מאוחר יותר . ב- 1949 כבר היו כל החברים מרוכזים בקדמה . הוקמו ענפי חקלאות ואף מסגריה שהייתה עם השנים למפעל מתכת שייצר אביזרי תובלה . קדמה לא סבל מפילוג 1951 . נולדו ילדים והוקמה מערכת חינוך, כולל בית ספר יסודי, אבל האוכלוסייה לא גדלה . גם אחרי המלחמה סבל הקיבוץ מעזיבות רבות, בעיקר של אנשים מרכזיים שיכלו למלא תפקידים חברתיים ומשקיים . במשך השנים קיבל הקיבוץ השלמות רבות – בוגרי תנועות נוער, חברות נוער, עולים חדשים ממזרח אירופה, גרעין ...  To the book