ז. המאמץ לחיסול העבודה השכירה בקיבוצים

בפתחה של תקופה חדשה : ציפיות, הישגים ובעיות | 101 השטחים החקלאיים התרחבו . בכמה קיבוצים הוקמו מפעלי מזון שדרשו, ברמת הטכנולוגיה של הימים ההם, ידיים עובדות רבות . אלה לא היו בנמצא במספר המספיק, בין היתר בגלל הגיוס הגדול לצבא הבריטי והגיוס הקטן יותר לפלמ״ח . את החסר מילאו עובדים שכירים מישובים עירוניים שכנים . חזרת המגויסים לקיבוציהם אחרי המלחמה לא חיסלה את תופעת העבודה השכירה, שכן הפיתוח המשקי נמשך וכאשר פרצה מלחמת העצמאות גויסו מחדש חברים רבים להגנה ולצה״ל . למקומות העבודה שהתפנו ואלה שנוצרו עקב הפיתוח המשקי חדרו עולים חדשים שנזקקו לתעסוקה ופרנסה, בעידודם של הממשלה וגורמי העלייה והקליטה למיניהם . העבודה השכירה חדרה גם לשירותים ולחינוך, ובקיבוצים גדולים עבדו עשרות שכירות במטבחים, בחדרי האוכל, בבתי הילדים ובגנים . אחרי תום מלחמת העצמאות פתחה מזכירות הקבה״מ במסע נגד העבודה השכירה שהתפשטה בחלק מהקיבוצים במיוחד הוותיקים והייתה מנוגדת לעקרונות הקיבוץ שהעבודה העצמית ואי ניצול עבודת אחרים, היו מהמרכזיים שבהם . במאבקה לחיסול העבודה השכירה קיבלה מזכירות הקבה״מ גיבוי בהחלטות מועצות הקבה״מ וועידת ...  To the book