ג. הוועידה הט״ז של הקבה״מ

בפתחה של תקופה חדשה : ציפיות, הישגים ובעיות | 87 ביטוי בולט לציפיות להמשך הדרך החלוצית בקנה מידה גדול, שבה הקבה״מ תופס מקום מרכזי, ניתן בוועידה הט״ז של הקבה״מ שנערכה באוקטובר 1949 . לתחושת הכוח של הקבה״מ היה בסיס, שכן בתקופה שבין ועידת 1946 לוועידת 1949 גדל הקבה״מ מ- 52 ל- 76 קיבוצים והעזיבות הגדולות בקיבוצים הצעירים היו בראשיתן או שעוד לא החלו ( ראו בהמשך ) . מספר העליות על הקרקע היה 30 . הנהגת הקבה״מ סברה שניתן להמשיך בקצב ההתיישבות הזה ולהמשיך לחנך נוער להתיישבות כבעבר, עם אותם היקפים ושיעורי הגשמה . הוועידה הט״ז של הקבה״מ התכנסה באוקטובר 1949 בגבעת ברנר . אף שהבחירות בחלק מהקיבוצים נערכו בשיטה יחסית, לפי השתייכות מפלגתית ונשמעו בה פעמי פילוג מתקרב, עסקה הוועידה בעיקר במשימות העומדות לפני הקבה״מ לאחר סיומה של מלחמת העצמאות : התיישבות בשטחים הריקים ובספר, קליטת העלייה ההמונית שהתרכזה במחנות עולים וביישובים ערביים נטושים, בניין המשק והחברה הקיבוציים והכלליים וחיסול העבודה השכירה שחדרה לקיבוצים . הפיצול המפלגתי בא לידי ביטוי בדיון הכללי ובדיון על נושא הביטחון, אבל הפילוג לא הצטייר עדיי...  To the book