ב. הקבה״מ מול הממלכתיות

84 | חלוץ ללא מחנה את דרכו הייחודית בגלל חולשה פוליטית, מחסור חריף במגשימים חלוציים, מצוקה כספית ותפיסות יסוד שלא התעדכנו ( ראו בהמשך ופרק רביעי ) . ציפור הנפש של הקבה״מ הייתה התיישבות חדשה רחבת היקף, בהתיישבות שיתופית המבוססת על עבודה עצמית, שבה המתיישבים הם עובדים משכילים שעבודתם מאפשרת להם רמת חיים נאותה . המדינה, לדעת טבנקין, אינה מטרה לעצמה אלא מכשיר לריכוזו של העם היהודי בארץ ישראל וליצירת תנאים להתיישבות גדולה . המדינה אינה יכולה לחנך להתיישבות . את זה יכולות לעשות רק התנועות ההתיישבותיות . לקבה״מ היו חילוקי דעות עקרוניים עם מפא״י ובן- גוריון על הדרך שבה יש ליישב את המוני העולים ולמלא את האזורים הריקים שנכללו במדינה לאחר מלחמת העצמאות . הקבה״מ גרס כי ההתיישבות צריכה לבוא לאחר הכשרה מקצועית ורעיונית של העולים כדי שיקימו יישובים יציבים ובעלי בסיס כלכלי איתן . נקודת התורפה של דרך זו הייתה הקצב האיטי יחסית של הקמת היישובים בגלל הזמן הדרוש להכשרה והמשאבים האנושיים שהיא דורשת . בן-גוריון, לעומת זאת, דגל בהתיישבות המונית ללא הכשרה מוקדמת כדי למלא את האזורים הריקים, להוציא את העולים המו...  To the book