ט. מתח ומאבקים בין הקבה״מ להנהגת מפא״י

מבוא : קיצור תולדות הקיבוץ המאוחד עד הקמת המדינה | 3 הביורוקרטיזציה ואי השוויון שהופיעו בה כבר בשנות העשרים והתגברו בשנות השלושים, אבל בהצלחה מוגבלת ביותר . המנגנונים המקומיים בערים הגדולות היו חזקים וזכו לתמיכת ההנהגה הארצית משיקולים פוליטיים . ברל כצנלסון ראה את האקטיביזם של הקבה״מ כמנוגד לקבלת מרות הכלל בהסתדרות . בן- גוריון רצה קבה״מ אקטיביסטי, נכון למשימות, אבל ממושמע ולא פוליטי . במישור האידאולוגי התנגד הקבה״מ לגישת ״ממעמד לעם״ שאותה ביטא בן-גוריון, שהיה ליו״ר הנהלת הסוכנות ב- 935 . בן-גוריון ראה הכרח לאומי ביצירת קואליציה בין-מעמדית בהסתדרות הציונית, קיום יחד ושיתוף פעולה 35 הקבה״מ גם התנגד של המגזרים והמפלגות הפועליים, האזרחיים והדתיים . לנטיית בן-גוריון לטשטש את האופי המעמדי של ההסתדרות ומפא״י על מנת לקרב אליהן שכבות עממיות לא פרולטריות ולא חלוציות . את מגמתו של בן-גוריון יש להבין על רקע אי התממשותו המלאה של חזון אחה״ע ההיסטורית . היישוב היהודי בא״י בשנות העשרים והשלושים חי ברובו המכריע בישובים עירוניים . ותנועת הפועלים לא הגיעה לרוב גדול ומוצק בישוב היהודי ובתנועה הציונית ולכ...  To the book