|
|
פרק 8 : קול מן הסערה | 343 תהליך קבלת ההחלטות שלו מהשפעתם של אחרים . בעבר הוא מתח על עצמו ביקורת על כך שהוא גמיש מדי, מוכן מדי להיכנע למומחיותם של אחרים . "מזל שלא נולדתי אישה", התבדח בפני הרנדון, "כי נראה שאיני יכול לסרב לדבר" . כעת הוא נסוג לקרן זווית משלו כדי להיות בטוח שמעשיו הם באמת שלו . לא הייתה לו "נטייה לכפות את רצוני האישי", הסביר למשלחת ממיזורי ; הוא פשוט רצה "לשמור על חבר אחד בתוכי, גם אם כל האחרים יאכזבו אותי, שיגיד לי . . . שפעלתי נכונה" . היו אנשים שטענו שזיהו הבדלים גדולים באישיותו מימיו באילינוי . ברוקס, שהכיר את לינקולן לזמן קצר באילינוי והגיע לוושינגטון ב- 1862 כדי לסקר את הבירה בשביל הסקרמנטו דיילי יוניון , חשב שלינקולן "השתנה לגמרי מעורך הדין מספרינגפילד עליז המבע של 1856 . . . . שערו אפרורי, הליכתו כפופה יותר, פניו צהבהבות, ויש מבט שקוע וממית בעיניים הגדולות, החלולות, שמצער את מי שרואים בהן את אותות הדאגה והחרדה" . אחרים היו משוכנעים שתלאותיו בנשיאות הביאו אותו סוף-סוף לדת . ג'וזף גילספי חשב ש"דעתו לא הייתה מיושבת בענייני דת עד שנבחר . . . לאחר מכן, נראה לי שהוא ר...
To the book |
|
|