|
|
פרק 2 : מחירה של אחדות | 83 ויגיסטית חדה, והתבטלות מתנצלת כמעט . 33 שנים אחר כך, ג'יימס הרנדון היה יכול לשחזר אותו כמעט מן הזיכרון : עמיתיי האזרחים : חברים רבים ביקשו ממני להיות מועמד לבית המחוקקים . הסכמתי לעשות זאת . אני מניח שכולכם יודעים מי אני . שמי אברהם לינקולן . המדיניות שלי קצרה ומתוקה, כמו ריקוד של אישה זקנה . אני בעד בנק לאומי, מכס גבוה ומֵגן, ומערכת לשיפור פנימי . אם איבחר, אהיה אסיר תודה . אם אובס, אוכל לעשות מה שעשיתי, לעבוד למחייתי . אף שנראה "גבוה ומגושם וקשוח", היה ללינקולן "ניגון קול של טנור . . . אותו סגנון דיבור מונוטוני קולני, שאפשר לקהל שלו, גדול ככל שיהיה, לשמוע את הצליל הנמוך ביותר של קולו" . וכל אימת ש"נשאל שאלה, התשובה שענה תמיד הייתה אופיינית, קצרה, חדה, לעניין, מחוץ לצורה ולדרך השגרתיות, ובכל זאת מתאימה בדיוק לזמן, למקום ולנושא" . כל זה היה יכול להצליח יותר אלמלא הפריע הגיוס הצבאי למסע הבחירות הקטן של לינקולן . במשך כל שנות התשעים של המאה ה- 18 נאבקה ממשלת ארצות הברית לטהר את הצפון-מערב משבטי האינדיאנים, בעיקר בהסכמה אך לפעמים בכוח . רבים מהשבטים הללו חשבו ש...
To the book |
|
|