פרנקפורט בראשית ימיה . אסכולה זו של חשיבה חברתית הייתה חיבור רופף בין אינטלקטואלים גרמנים ברובם שהתקבצו במכון עמד בראשו מקס הוֹרקהיימר . 1930 למחקר חברתי , שהחל ב - גם הורקהיימר היה פילוסוף בהכשרתו . הוא השלים את הדוקטורט . מעבודה זו עבר הורקהיימר 1923 שלו על הפילוסופיה של קאנט ב - ישירות לעיסוק בפסיכולוגיה חברתית ובפוליטיקה מעשית . בשלהי שנות העשרים , כשמרקוזה היה שקוע בעבודתו על השילוב התיאורטי בין מרקס להיידגר , הגיע הורקהיימר לכמה מסקנות פסימיות בנוגע לאפשרות לשינוי פוליטי מעשי . הורקהיימר התמקד בשאלה מדוע הפרולטריון הגרמני אינו מתמרד . לטעמו , גרמה לכך קריסתן של היחידות הרלוונטיות לעניין 26 מבחינה פוליטית . אף לא אחת מהן יכלה להגיע להישג של ממש . הורקהיימר החל את ניתוחו , באופן טבעי למדי , במעמדות העובדים , וחילקם למועסקים ולמובטלים . מצבם של המועסקים , ציין , אינו גרוע כל כך , והם נראים מרוצים . המובטלים הם אלו הנמצאים במצב הגרוע ביותר . מצבם אף מידרדר , שכן תהליך המיכּוּן בייצור צובר תאוצה , ואיתו גם האבטלה . אבל המובטלים הם גם המעמד בעל ההשכלה הנמוכה ביותר והארגון הגרוע ביותר ,...
To the book