הטיעון של שלושת הפרקים הבאים

. הקפיטליזם בסופו של דבר יצרני פחות מהסוציאליזם : העשירים 3 מתעשרים בו יותר , והעניים נעשים עניים יותר . מלחמת המעמדות הנובעת מכך תביא בסופו של דבר לקריסתו . . הכלכלות הסוציאליסטיות , בניגוד לכך , תהיינה יצרניות יותר 4 ותחוללנה עידן חדש של שגשוג . את הרעיונות הללו ביטאו לראשונה סוציאליסטים במאה התשע-עשרה , והם שבו והושמעו תדיר במאה העשרים קודם שהיכה האסון . האסון היה שכל ארבע הטענות הסוציאליסטיות הופרכו הן בתיאוריה הן במעשה . במישור התיאורטי , כלכלני השוק החופשי ניצחו בוויכוח . לודוויג פון - מיזס , פרידריך האייק ומילטון פרידמן הוכיחו את יעילות השווקים , והוכיחו בניגוד לכך כיצד כלכלות סוציאליסטיות המושתתות על שרשרת פיקוד היררכית אחד דינן להיכשל . כלכלנים מכובדים מן השמאל , כגון רוברט היילברונר , הודו שחור על גבי לבן 5 שהוויכוח הסתיים ושהקפיטליסטים ניצחו . הוויכוח המוסרי והפוליטי התיאורטי עדיין מתנהל , ומושמעות בו דעות לכאן ולכאן . אך הדעה הרווחת היא שאם אנו מבקשים להגן על זכויות האזרח ועל החברה האזרחית נחוץ לנו סוג מסוים של ליברליזם , במובנו הרחב ביותר , והמחלוקות הן סביב השאלה מהי הגרס...  To the book