תזה ראשונה: פוסטמודרניזם הוא התוצאה הסופית של האפיסטמולוגיה הקאנטיאנית

מענה משמעותי כלשהו לטיעונים הספקניים והיחסיים שבהם 48 השתמשו הפוסטמודרניסטים . אולם חלק גדול מהפילוסופיה של המאה העשרים היה מקוטע ולא שיטתי , במיוחד במסורת האנגלו - אמריקנית . הפוסטמודרניזם הוא הסינתזה הראשונה שנוצרה מהשלכות המגמות העיקריות . בפוסטמודרניזם אנו מוצאים אנטי - ריאליזם מטפיזי , סובייקטיביות אפיסטמולוגית והעמדת הרגש בשורש כל הסוגיות הערכיות — וכתוצאה מכך יחסיות של הידע ושל הערכים כאחד , וזלזול והפחתה בערכו של המיזם המדעי . המטפיזיקה והאפיסטמולוגיה מצויות בלב ההסבר הזה של הפוסטמודרניזם . חרף העובדה שהפוסטמודרניסטים מציגים עצמם כדוגלים באנטי - מטפיזיקה ובאנטי - אפיסטמולוגיה , כתביהם מתמקדים כמעט אך ורק בנושאים הללו . היידגר תקף את ההיגיון ואת התבונה כדי לפנות מקום לרגש , פוקו הוריד את הידע לצורת ביטוי של כוח חברתי , דרידה העביר את השפה דקונסטרוקציה והפך אותה לכלי של משחק אסתטי , ורורטי סקר באופן היסטורי את כישלונותיה של המסורת הריאליסטית והאובייקטיביסטית במונחים שהם כמעט לחלוטין מטפיזיים ואפיסטמולוגיים . באופן מיידי כמעט עולות מהמטפיזיקה האנטי - ריאליסטית של הפוסטמודרניזם ומה...  To the book