|
|
| 165 להיות אדם אבל אנחנו יושבים על הספה עם שקית צ'יטוס ומתבאסים מעצמנו . אנחנו חסרי יעד, מבולבלים ומשותקים מחוסר כיוון . נמשכים לכיוונים שונים על ידי פיתויים שונים למרות כוונות ורצונות מוצהרים, דוחים משימות ומרגישים נורא לגבי זה, אבל אנחנו לא משתנים . זו הסיבה לכך שלאנשי העת העתיקה היה קל כל כך להאמין שהאדם רדוף רוחות רפאים, שרוחות אבותיו פוקדות אותו, שדים, אלים שלא לכולם היו בהכרח כוונות טובות לגביו . מאז הפסיכואנליזה, רוחות הרודפות בכפייתיות, שלעיתים הן בעלות כוונות רעות, הומשגו פסיכולוגית כדחפים, רגשות או מצבי מוטיבציות, או כמכלול : תסביכים, המתפקדים כחלקי אישיוּיוֹת, שיש ביניהם זיקה בשל זיכרון משותף אבל אין להם מטרה משותפת . המבנה הנוירולוגי שלנו אכן היררכי . המשרתים רבי העוצמה שבתחתית ההיררכיה, שאחראים על צמא, רעב, זעם, צער, רוממות רוח ותשוקה מינית — יכולים בקלות רבה לזנק במעלה הסולם ולהשתלט עלינו, ובאותה קלות — להסתכסך ביניהם . לא פשוט לגבש כושר עמידה ולמצוא את העוצמה הנפשית שמעניקה האחדות הנפשית . בית מפולג ומסוכסך, כידוע, לא יכּוֹן . אדם שאינו מגובש, שאין הלימה בין סך חלקיו, ל...
To the book |
|
|