פרק שלישי: 'אתר הסנדל'

40 | כפות רגלי האל בתוך העדשה . אליו מחברים סרגל קנה-מידה, שבעזרתו מצוינים המרחק והכיוון מהמכשיר אל היעד — בין מטר אחד לשלוש-מאות מטרים בערך . העיקרון פשוט — צופים במשקפת אל סרגל קנה-מידה גבוה הקרוי בלשון המודדים לָאטָה . הסרגל מוחזק במאונך בידי עוזר המודד העומד על נקודה מסוימת באתר . הלאטה נחלקת לשנתות, והמרחק בין השנתות מעובד על ידי המכשיר למרחק בפועל . כך, למשל, אם עומד העוזר עם הסרגל במרחק של מאה מטרים — רואה המודד מבעד למשקפת שתי שנתות שלידן מופיע המספר מאה . המרחק הזה מעובד לסנטימטרים על הסרגל לפי קנה-המידה, וכך מקבלים מרחק וכיוון לנקודה ידועה המסומנת על הנייר . המכשיר עומד במקום שבחר המודד וכשמחברים נקודה לנקודה מצטייר קו הקיר . בצורה זו מותווית תוכנית האתר . בשנות השבעים, במאמר ליצנות, טבע מישהו מימרה המתארת את פועלו של הארכאולוג : "מצא אבן — בנה קיר ; מצא קיר — בנה עיר" . היא מלגלגת על שפע הדמיון של חוקרי הקדמוניות, ההופכים קירות לערים . אבל במקום החדש לא היה צורך בדמיון . המתחם ניצב במישור, קירותיו נראו היטב וקל היה לשרטט אותם . ביום עבודה אחד קמה תוכניתו וצוירה על הנייר . כה...  To the book