א. ציונות ותורשתיות

שלמה זנד 246 יותר ציונים באירופה וגם הרבה יותר אנטישמים . "המדע" הגזעני, שהלך והתפתח בעידן האימפריאליזם של סוף המאה ה – 19 בכל מעבדות הידע של אירופה, חלחל במרחבי הלאומיות האתנוצנטרית גם לתוך מרכזי הזירות הציבוריות ונעשה לחלק ממרקמן האידיאולוגי של תנועות פוליטיות חדשות . בין תנועות אלה נמצאה גם הציונות הצעירה . תפיסת הלאום כישות "אתנית" הייתה משותפת, בהדגשים שונים, לכל אגפיה של התנועה הציונית ; אי לכך נחל "המדע" הביולוגי החדש הצלחה ניכרת בקרבה . במידה רבה הייתה התורשתיות התנאי להצדקת התביעה על פלשתינה, אותה יהודה קדומה שהציונים פסקו מלראות בה מרכז קדוש שממנו תבקע ותעלה הגאולה . מעתה, בשינוי פרדיגמטי נועז, היא תהפוך למולדתם הלאומית של כל יהודי העולם . המיתוס ההיסטורי זימן לפיכך גם את אימוצה של אידיאולוגיה "מדעית" תואמת : אם היהודים של העת המודרנית אינם צאצאיהם הישירים של הגולים הראשונים מהי הלגיטימיות להתנחלותם בארץ הקודש שאמורה להיות "ארצו הבלעדית של ישראל" ? ההבטחה האלוהית לא הייתה מספקת עבור נשאי הלאומיות החילוניים שמרדו במסורת פסיבית אשר העניקה לאל הכול יכול לנהל את ההיסטוריה . ואם ה...  To the book