א. 'עֲרָב המאושרת' — ממלכת חִמְיַר מתייהדת

שלמה זנד 188 המאה ה – 2 לפנה"ס הביס את שכניו והתחיל להתגבש באיטיות כמלוכה שבטית . בירתה של הממלכה הייתה העיר ט'פר ) Zafar ( והיא הייתה ידועה גם בכינוי "ממלכת שבא וד'וּ – �ידאן וחצ'רמות וי�מַנת, ואערבַהוּם תוּדַם ותִהַמַת" . שמה הארוך והמרשים הגיע למרחוק . רומא הצליחה לפתח קשרים מסוימים עמה, והרבה יותר מאוחר עשו זאת גם המלכים הססאנים של פרס . שליטם של החמירים נקרא במסורות הערביות תובַּע ) Tubb'a ( , תואר שמקביל למלך או קיסר, ובכתובות החמיריות עצמן כינויו "מַלִכּ" . סביבו התלכדו המנגנון המנהלי, שכבת האצולה וראשי השבטים . יריבתה המרה של החמירים הייתה ממלכת אקסום ) Axum ( האתיופית אשר שכנה מעבר לים האדום ושאנשיה צלחו מדי פעם את מצרי המפרץ וחמסו את שכנתם העשירה . על בואם האפשרי של חמירים לארץ הקודש מלמדת מערכת הקברים בבית שערים שליד חיפה אשר התגלתה בשנת 1936 . לפי הכתובת ביוונית, שנחקקה על פני אחת הגומחות, הקבורים כונו "אנשי חמיר" . אנו יודעים כי הנפטרים היו יהודים מכיוון שכינויו של אחד מהם היה "מנח ] ם [ זקן העדה" וכן נמצאו ליד הכתובת רישומים של מנורה ושופר . קשה לדעת כיצד הגיעו קברי חמירים אלה...  To the book