ז. גיבוש ראשון ולא אחרון מציון

שלמה זנד 104 הסובייקטים האנושיים על מנת להשיג קצה חוט להבנת המשך תנועתם בהיסטוריה . לתולדות היהודים יש רצף אורגני שמאגד ומכנס את כל שלבי התפתחותן, מאז 138 למרות עושרו המחקרי וכתיבתו הציורית היוולדן ועד להווה, למקשה אחת . של בארון, חטאו היה שלא הבין את אותם כוחות פנימיים של "האומה היהודית" אשר נקבעו כבר בימי קדם וממשיכים להניע אותה עד היום . בארון ניתק את המונותיאיזם היהודי מאדמתו כבר בשלב הראשון של היווצרותו ומכאן החל גם לשרטט בשגגה גולה אידיאליסטית ונוחה למדי . לא נמצא בכתיבתו תיאור של געגועים לחיים טבעיים בארץ מולדת ולא שאיפה לריבונות עצמית שליוו והגדירו את היהודים בכל נדודיהם בהיסטוריה . בשנת ,1936 שנתיים לפני כתיבת ביקורת זו, הוציא בער לאור בברלין את ספרו גלות שהיה מעין תמצית תיאורטית למכלול המהלך ההיסטוריוגרפי שלו בשנים הבאות . בפתח ספר זה קובע בער בנחרצות ש"כתבי – הקודש מספרים על בחירתו ההדרגתית וגידולו של עם – אלוהים, מאשרים את זכותו לארץ המובטחת, 139 הוא חותם את ספרו באני ארץ – ישראל, וקובעים את מקומו בתולדות העמים" . מאמין שמפאת חשיבותו המכרעת בפיסולה של התודעה ההיסטורית היהוד...  To the book