|
|
זוהר החלומות 322 ת ר ג ו ם ת שבי ע ם ה ע ר ו תי ו : זוהר ח"א, וישב, קפג ע"א - ע"ב : תא חזי, דיוסף איהו אמר חלמא לאחוהי, ועל דא גרמו ליה לסלקא חלמיה תרין ועשרין שנין לאתעכבא . רבי יוסי אמר, מנלן, דכתיב וַיּוֹסִפוּעוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ [ בראשית לז ה ] . מאי שנוא אותו, דגרמו ליה קטרוגין בדא . מה כתיב וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּנָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי [ בראשית לז, ו ] דבעא מנייהו דישמעון ליה . ואיהו אודע להו ההוא חלמא, דאלמלא אינון אהפכו ליה בגוונא אחרא, הכי אתקיים . ואינון התיבו ואמרו הֲמָלֹךְתִּמְלךְעָלֵינוּאִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ [ בראשית לז, ח ] . מיד אמרו ליה פשרא דחלמא וגזרו גזירה, ובגין כך ויוספו עוד שנוא אותו . בוא וראה, שיוסף אמר את החלום לאחיו, ועל כן גרמו לו, לדחות חלומו עשרים ושתיים שנה שנתעכב . ר' יוסי אמר, מנין לנו, שכתוב וַיּוֹסִפוּעוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ [ בראשית לז, ה ] . מה שנוא אותו ? שגרמו לו קטרוגים בזה . מה כתוב : וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּנָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי [ בראשית לז, ו ] , שביקש מהם שישמעו לו . והוא הודיע להם את החלום, שאלמלא הפכו הם א...
To the book |
|
|