'וואי אי גלינא, ווי אי לא גלינא' — בין גילוי לכיסוי סודות בחניכתו של האר"י את רח"ו

'הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו' 180 לא הורשה לגלות אחרים . אלו נגעו לשורשי נשמתו של רח"ו ולגלגוליו, לרמת השגתו ולסודות שטמונים בדרשות זוהריות מסוימות, ביניהם סוד שביעי של פסח, סוד תרין עורזלין דאיילתא כזכור ועוד . כך גם באשר למקומו של רכיב הזמן בהליך חניכתו של הרח"ו . לגילוי ולכיסוי הסודות היה קצב משלהם, שהלם את שלבי התפתחותו של רח"ו במהלך החניכה . אמנם באותו מסר ראשוני שבו הורו לו לאר"י לעלות לצפת, הוא אף מצֻווה 227 בזו הלשון : 'וצריך אתה לשלם לו שכרו וללמדו כל רזין עילאין שאתה שומע ' . כלומר, האר"י מצֻווה לגלות לרח"ו את אותן ידיעות ותובנות אזוטריות שזורמות לתודעתו ומציפות אותו תדיר . מנגד יש והצו לגלות לרח"ו 'כל רזין עילאין' שהוא שומע איננו מתיישב עם האיסור משמים לגלות סודות או עניינים אזוטריים מסוימים שהוא נדרש אליהם . אשר על כן הדינמיקה המתגלה לעינינו בכל הנוגע לגילויי הרזין היא כידוע מורכבת וטעונה, שלא לומר טרגית, בשל סופם של האירועים שנבע מגילוי סודות שאסור היה על האר"י לגלותם וסודות 228 כך מחד נראה כי האר"י מונחה כל העת מלמעלה שהיה מסוכן לעסוק בהם . אם באמצעות מגידים, אם באמצע...  To the book