|
|
חניכה 155 30 הם הזמינו אותי לבוא אליהם יודעי הסוד [ אלחַ'אצַּה ] וההמון [ אלעַאמַּה ] . ונתנו לי לשתות גביע יין . לאחר מכן הנַקִיבּעמד לצדי ואמר לי : 'אמור נא : 31 וכתר ראשי . [ מעתה ] אני תלמידך "אני נשבע בסוד נדיבותך, דודי ואדוני ונעלך על ראשי" . ' לאחר ששתיתי את כוס [ היין ] פנה אליי האִמאם ואמר : 'האם אתה מוכן לשאת את נעליהם של הנוכחים כאן ולהניחם על ראשך מתוך כבוד לאדונך ? ' עניתי : 'לא ולא ! [ אני מוכן להניח על ראשי ] רק את נעלו של אדוני' . קהל הנוכחים פרץ בצחוק נוכח סירובי לקבל על עצמי את תקנון [ הטקס ] . אז ציוו על משרת להביא את נעלו של האדון הנזכר ; גילו את ראשי והניחו אותה עליו . מעל הנעל הניחו פיסת בד לבנה . אז החל הנַקִיבּלהתפלל שאקבל על עצמי את הסוד ומשסיים את תפילתו הסירו את הנעל מעל ראשי וציוו עליי לשמור סוד והלכו להם לדרכם . התכנסות [ ראשונה ] זו נקראת 'המועצה' [ אלמַשׁוּרַה ] . לאחר ארבעים יום התכנסה קבוצה אחרת . אנשיה הזמינו אותי לבוא אליהם . האדון ( המדריך ) עמד לצדי ובידו כוס יין . הוא השקה אותי את הכוס וציווה עליי לומר : 'סוד עמ"ס' . העי"ן היא עַלִי שלו הם קוראים מ...
To the book |
|
|