|
|
הדת העלווית 138 שלחנו אליה את רוחנו, והוא הופיע לפניה כבשר ודם, כליל שלמות . אמרה, "ישמרני הרחמן מפניך, אם ירא שמים הנך" . אמר, "אין אני אלא שליחו של ריבונך, למען אעניק לך בן טהור . " אמרה, "כיצד יהיה לי בן, ואיש לא נגע בי ואינני נואפת ? " אמר, "כך יהיה . ריבונך אמר, אין קל מזה . " נעשה אותו אות לאנשים ומקור רחמים מאיתנו . כבר נגזר הדבר . אז הרתה אותו ופרשה עימו אל מקום רחוק . חבלי הלידה פקדוה ליד גזעו של דקל, ואז אמרה, "מי ייתן ומתי לפני כל זאת, ושקעתי בתהום הנשייה . " הוא קרא אליה מתחתיה ואמר, "אל תצטערי ! ריבונך נתן פלג מים לרגלייך . נענעי את גזע הדקל כלפייך והוא יוריד עלייך תמרים טריים ורעננים . [ אכלי ושתי ורווי נחת, ואם תראי אדם, אמרי, נדרתי תענית לרחמן, ולכן לא אדבר היום אל איש ] " . היא נסעה והביאה אותו אל בני עמה, והם אמרו : "מרים, אכן מפליא המעשה שעשית ! הוי אחות אהרן, הן אביך לא היה איש רשע, ואימך לא הייתה נואפת ] " . היא הצביעה עליו, ואולם הם אמרו, כיצד נדבר אל תינוק בעריסה ? אמר [ התינוק ] , "עבד אלוהים אני והוא נתן לי את הספר ועשה אותי נביא"' . ( ק' 19 : 16 - 36 ) . וכך א...
To the book |
|
|