|
|
הדת העלווית 122 במה שהאמין בו האדון סַלְמַאן בעת [ ששמע ] את הקריאה לתפילה, כאשר הכריז המואזין ממרומי הצריח : אלוהים הוא הגדול מכל, אלוהים הוא הגדול 71 מכל . 'הריני מעיד כי אין אלוה' אלא עַלִי, נסיך נחיל הדבורים, הקֵרח הנערץ, ואין חִגַ'אבּאלא האדון מֻחַמַּד, בעל השבח, המרומם, העצום והמהולל ; ואין בַּאבּאלא האדון סַלְמַאן הפרסי שאליו מכוונים, ושהאדון מֻחַמַּד הוא החִגַ'אבּ הקשור בו, ונביאו השליח וספרו המוּרד [ משמים ] , ומושבו העצום של האל 72 הוא הבַּאבּשלו וכסאו האיתן . האדון סַלְמַאן [ המכונה ] סַלְסַל וסַלְסַבִּיל הנכבד ודרכו הישרה, שרק באמצעותו אפשר להגיע אליו [ אל החִגַ'אבּ ] 73 ו [ הוא ] ספינת ההצלה ומעיין החיים . 'בואו אל התפילה, בואו אל התפילה' . התפללו, קהל המאמינים, ותיכנסו לגן עדן המובטח לכם . 'בואו אל ההצלחה, בואו אל ההצלחה' ותצליחו, הוי מאמינים, ותיחלצו מהגופים המגושמים וממחשכי הבשר, ותשכנו במחיצתם 74 ותראו במו עיניכם את אדונכם המרומם, נסיך של נערות ונערי גן עדן . נחיל הדבורים, הנעלה והגדול ; אלוהים הוא הגדול מכל, אלוהים הוא הגדול מכל . אדונכם, נסיך נחיל הדבורים, נעלה וגדול...
To the book |
|
|