פולחן הלחם והיין

מבוא 33 כשמו של טקס המיסה הנוצרי בכנסיות דוברות הערבית, ועיקרו קידוש לחם ויין . היין הוא מרכיב חשוב בריטואלים נוצייריים-עלוויים, כגון בטקס 61 ובסעודת חג ע'דיר חֻ'ם, שבמהלכה מחויבים המאמינים ההצטרפות לדת 62 לאחר ששתו מן היין ומילאו בכךלשתות מן היין, הקרוי עַבְּד אלנּוּר . את החובה המוטלת עליהם, ממלאים המשתתפים בטקס גביע גדול של יין, פושטים את ידיהם כלפי מעלה ונושאים תפילה שעיקר תוכנה הוא האלהתו של עַלִי . נראה שיש זיקה בין שתיית היין ובין דמותו של עַלִי, שכלפיה מכוונים דברי התפילה, אולם טיבה של זיקה זו והקשרה הנוצרי מתבאר ביתר בירור רק במקורות נוצייריים-עלוויים מאוחרים, כגון החיבור 'אלבַּאכּוּרַה אלסֻלַיְמַאנִיַּה', ובעיקר בחיבור הקטכיזם הנוציירי-עלווי היחיד שהגיע לידינו . שורה של שאלות ותשובות בקטכיזם הזה ( 76 – 79 ו- 91 – 92 ) מוקדשת לקֻדַּאס . בשאלות ובתשובות אלו נראית בעליל הזיקה שבין טקס המיסה הנוצרי לטקס הנוציירי-עלווי . יתר על כן, הקטכיזם מתייחד גם בכך 63 הלחם, שלמיטב ידיעתנו, הוא המקור הראשון המציין גם את לחם הקודש . 64 אולם הנקרא 'קורבן', מוקרב בידי המאמינים זכר לנשמות אחיהם לא...  To the book