פרק שישי - הדרך המזרחית: תאולוגיה סורית מוקדמת

האמונה הנוצרית הקדומה 126 ייחשב כאורתודוקסי . רעיונות אלו פזורים בכל הקורפוס של ה'הוכחות' ( Demonstrationes ) של אפרהאט . הסברים שונים ניתנו לפער בין עמדותיו של אפרהאט לאלה שרווחו במרחב הנוצרי-היווני . אחד מהם רואה את דבריו הגולמיים משהו כנובעים מההקשר הספציפי של ה'הוכחות' — אם כתשובה לחיבוטי מכותבו בענייני אמונה, או לצורכי פולמוס המכוון כנגד טיעוני יהודים, כאשר בשני המקרים מכתיבה המסגרת האפולוגטית אימוץ טקטי של רעיונות היריב . הסבר נוסף מתייחס להקשר האתי והליטורגי — והלא תאולוגי — של רבות מה'הוכחות' המכוונות אל קהל אחיו הסגפנים של אפרהאט . הסברים אלו מסגירים בעיקרו של דבר את השאיפה לגשר על הדיסוננס התאולוגי המובנה ולמרות הכול להציג את אפרהאט כנאמן לקו הדומיננטי שהתגבש בניקאה ובעקבותיה . אולם מכיוון שכמעט לא ניתן להבחין אצלו היכרות עם ספרות נוצרית יוונית, הציעו חוקרים אחדים שתפיסותיו מייצגות קו מחשבה מקורי המושרש במסורת נוצרית מזרחית עצמאית ומוקדמת . הם גם שמו לב לכך שעמדותיו המיוחדות, המובעות בהקשר פולמוסי, עולות למעשה בקנה אחד עם דבריו במכלול ה'הוכחות' . תובנה זו הובילה לניסיון לשחזר...  To the book