פרק שמיני בין יהודים לגוים

אַלְגַּדֵּס 118 היו חייהם הכלכליים של היהודים והערבים ארוגים בנועם אלה באלה, ויחסי היהודים והערבים בדרום תימן היו טובים . שֵיך' אַלְחֵקִי היה מחסידי אומות העולם והוא מינה את סַאלֵם אַלְמֻתְּנַא, יהודי עשיר, כשופט הן ליהודים והן 3 לערבים, ואף לימדו כתיבה ערבית . גם בני נֻעְמַן, משפחת שיכ'ים מכובדת, תרמה לרוגע ולאוירה חיובית בסביבה כולה . בתעז ובחוגריה היו הם בעלי עוצמה ורשתם היתה פרושה . יהודים לימדו לשונם לברך את המוסלמי בכל עת ועל כל עניין מפני דרכי שלום . בתי העשירים הערבים בגבל-צבר היו מבודדים ולרובם היתה 4 ברכה בריכה ומסגד פרטי . היהודים נהגו לברכם 'וַאפַקַךּ אַלַלהּמַסְגֵּד וְבִּרַאךּ', שאמורה להרבות שלום בעולם . בדרך כלל לא הוכתבו היחסים בין היהודים למוסלמים מלמעלה והדבר היה עניין לאדם באשר הוא אדם . נראה שבכל רחבי תימן היו ערבים ששמרו בביתם כלי נחושת למקרה שיהודי יזדמן 5 מפני שכלי לאכול בביתם . בכלים אלה הגיש הערבי ליהודי מאפה או סַמְן הנחושת לא נועדו לבישול, וכך שימוש בכלי נחושת הוא הצהרה שהאוכל 6 המוגש אינו מבושל . בידוע קיימים הבדלים בין בגדי היהודים ובגדי המוסלמים ואלה גם אל...  To the book