|
|
‰·‰‡˙‡Ê‰Ó ≥∂≤¸ חלפו, אבל אני לא השפלתי את עיני, וגם היא לא . בתוך שניות הפכנו לגבר ואשה הנעולים בתחרות עתיקה של מבטים, תחרות שיש לה, אצל כל היונקים אדם – אדם, שתי תוצאות פשוטות מאוד : שתי חיות או שני בני – וגם אצל בני כלל לעשות אחת – המביטים זה בזה מקרוב במבט חודר וממושך הולכים בדרך להילחם או לקיים יחסי מין . שוב, תשוקה ותוקפנות, אהבה ואלימות, — משתיים כרוכות יחד עד שקשה מאוד להפריד ביניהן . כשמבטים ננעלים בחדר הטיפולים 47 לא נלחמים ולא עושים אהבה, אבל המתח גובר . — וזה קורה לא מעט — שנינו שתקנו . לבסוף היא אמרה : אחסאן צעק על אמא . הוא אמר לה שהיא וחאלד השתגעו לגמרי, ושאבא — צודק . הוא עוד זוכר איך החזקתי אותו על הידיים כשהיה ילד קטן, ואיך השכבתי אותו לישון . הוא אוהב אותי ותמיד יאהב אותי . הוא אמר שמותר לי לעשות עם החיים שלי מה שאני רוצה, ושאין לו שום כוונה להרוג אותי ולהרוס גם לעצמו כך הוא טלפן לחאלד וצעק גם עליו . הוא שאל – באותה הזדמנות את החיים . אחר אותו אם הוא מקנא בי ובו, באחות ובאח הקטנים שלו . הוא שאל אותו אם כואב לו הלב שבזבז לעצמו את החיים כשהיה גשש בצבא של היהודים ועכשיו ...
To the book |
קשת הוצאה לאור
|
|