קולדיץ — מחשבות מאת המתרגם

663׀ קולד יץ קבועים מעברה השני של העיירה . אנשי האס-אס טבחו בשיטתיות באסירים היהודים שעוד היתה נשמה באפם . אי – אפשר להשתחרר מהמחשבה המטרידה שגם ההגונים שבגרמנים עצמו עיניהם בחוזקה אל מול הפשעים המחרידים שבוצעו ממש לידם . לא ידעו, לא רצו לדעת, ידעו והדחיקו בכוח, אין לדעת . ובתוך קולדיץ, עולם ומלואו . הספר מלא באינסוף סיפורים, עלילות, הרפתקאות ורכילות טובה . מתברר שסלבריטאות אינה תופעה חדשה, בת ימינו . היא היתה מושרשת בתרבות הבריטית ויובאה כפי שהיא אל תוך חומות הטירה . גם הגרמנים אימצו את הידוענים הבריטים, והקנו להם מעמד ויוקרה שחרגו אף מעבר לאלה שהיו להם באנגליה . דודנים רחוקים של וינסטון צ'רצ'יל, יורשי עצר נידחים, אצילים כפריים מרובי תארים . עם המעמד הגבוה באה גם תחושת האחריות . "משא האדם הלבן", בלשונו של רודיארד קיפלינג, הועמס על כתפיהם של הקצינים הבריטים שנפלו בשבי . מעמדם חייב אותם להמשיך ככל יכולתם במלחמתם גם בין כותלי הכלא, להטריד ולהעסיק את הגרמנים, לעסוק באובססיביות בבריחה ולהתנהג באופן המכובד והמסור המצופה מקצין בריטי . אבל הם ייבאו אל תוך מחנה השבויים לא רק את עליונותם וייעוד...  To the book