|
|
Xהדיחי ׀ 195 הוא היה המפקד והמנטור שלהם . ניקולס רץ אליו בזמן ששכב על גבו ולא נע ודם זלג מבטנו . ניקולס הרים אותו, הניח אותו על כתפו ותפס את מקל ההליכה שלו . הוא התנודד בגלל המשקל הכבד של משאו, אבל נשא את לובט הרחק מאזור ההפגזה לעבר שדה סמוך . מאסטרס רץ לאחור, ושם מצא נושא אלונקה בתחנת עזרה ראשונה וסיפר לו מה קרה . לדברי מילין, שעדיין היה עם הבריגדיר שלו, "פניו של לובט היו אפורות לגמרי והיה לו חור בגב מרסיס, חור שהיה אפשר להכניס דרכו אגרוף — או בעצם שני אגרופים . אמרתי לעצמי : 'אין לך סיכוי, אדוני,' וצעקתי למישהו שיביא כומר שיערוך 22 לו את התפילה האחרונה . " בזמן שלובט נישא על גבי האלונקה, סוּפר שהוא קרא, "נפצעתי, אבל אני סומך עליכם שלא תיסוגו אפילו בצעד . אתם עושים 23 ניקולס אמר ללובט שהוא מחזיק בידו את מקל ההליכה היסטוריה . " 24 שלו ושהוא יוודא שיקבל אותו בחזרה . אבל ניקולס ומאסטרס לא סיימו את מאמציהם . הם הבינו שהפגזים מגיעים למעשה מהצד שלהם — מסוללה מאחוריהם שפגזיה נחתו לפני שהגיעו ליעדם . מרגע שלובט וקינדרסלי הוסעו מהמקום בבטחה באמבולנסים, הם מצאו את קפטן בראון, קצין התצפית הקדמי...
To the book |
|
|