|
|
116 | ד"ר אבי רובינשטיין שהתקבצו סביבה מודאגות . הפרמדיק שמיהר להגיע למקום היה מנוסה דיו להבחין בין מיגרנה לכאב הראש שתיארה לו אורטל — המנבא בעיה רפואית חריפה, כמו דימום או זיהום — ולכן נחפז להביאה לבית החולים . אורטל הולבשה בכתונת לבנה של בית החולים בעזרת האחות שלא חדלה ללטף את ראשה . במענה לבקשות החוזרות לתרופה שתקל עליה, ענתה האחות המוסמכת תשובה מתחמקת ומוסמכת פחות, "לא נוכל לתת לך תרופה עד אשר נדע את הסיבה" . "הראש, הראש", גנחה אורטל והתאמצה לענות לשאלותיו הרבות של הרופא הצעיר, שהיה נרגש ונפעם מול החולה המרשימה בהופעתה החיצונית . "שמי דוקטור ינאי", כך פתח בחיוך רחב . "את נוטלת תרופות באופן קבוע ? ומה עם גלולות ? האם סבלת אי-פעם מכאב ראש דומה ? " "לא, דוקטור", לחשה אורטל . "אף פעם לא היתה לי כזאת מכה, זה הופיע כמו ברק . דוקטור, תעזור לי", התחננה . ד"ר ינאי, מתמחה שנה ראשונה ברפואה פנימית, לא הרפה . הוא ביקש ממנה לבצע מטלות משונות . "תעצמי עיניים חזק, תראי לי את השיניים בחיוך רחב, תוציאי לשון, תרימי ותפשטי ידיים לפנים . יופי אורטל . כעת תשאירי אותן באוויר כשעינייך עצומות" . החולה התא...
To the book |
|
|