|
|
פרק 21 : סטנדרטים ואחריות | 165 נוכח בחיי ילדַי . עם זאת, בשעות שבהן אני נוכח, 100 אחוזים מהזמן שלי מוקדש לילדים, אם במשחק, אם בפעילות משותפת ואם בהקשבה לחוויותיהם . ילדי גם יודעים שבמקרה שהם זקוקים לעזרתי, אהיה זמין עבורם ואעשה כל שצריך בכל שעה משעות היממה . אני סבור שהשילוב הזה מאפשר איזון בריא . במקרים האלה, הסטנדרטים הם העוגן . הפעם הראשונה שבה הבנתי את משמעות ההקפדה על סטנדרטים היתה בקורס קצינים בבה"ד 1 . בה"ד 1 הוא בסיס שכולו אפור, הכי קר ומנוכר בעולם, ויש לו שני סממנים אופייניים : הוא כל כך נקי עד שאפשר לאכול מהרצפה, והשקט בו מופתי . ביום שבו צוער או צוערת מגיעים לבה"ד 1 הם מבינים באופן מיידי מהם הסטנדרטים המצופים מהם . למשל, אמירת אמת ואמינות הם תנאי בסיסי הנדרש מכל חניך בבה"ד 1 . רחבת המסדרים למשל היא מקום שצוערים לא יעלו עליה עד לטקס הענקת הדרגות . הדבר מייצר באופן כמעט אוטומטי סטנדרטים גבוהים, בין היתר, של כבוד אדם לרעהו, שמירה על ניקיון, שמירה על תרבות דיבור בין החניכים . בהתחלה זה נראה הזוי ומוזר, אבל אחרי שלושה חודשים במצפה רמון זה הופך להיות חלק בלתי נפרד מהדנ"א של הצוער...
To the book |
|
|