הקדמה למהדורה העברית

מתנגשים באלו שלנו . ועדיין , לנוכח אסון , אפילו מבוגרים מנוסים חשים לא פעם שהם קורבן לסוג של עוול . קשה שלא להתקומם . " למה זה מגיע לי ? ! " . מובן מאליו שלאיש לא מגיע לחוות אסונות , אבל למרבה הצער אין למי להפנות את הטענות . בפרפרזה על המשפט המפורסם של בן שפירו , ליקום לא אכפת מהרגשות שלנו . למזלנו , הוא לפחות לא מתנכל אלינו באופן אישי . נוטים לשכוח זאת גם אנשים שאינם דתיים . זה קורה להם מתוך תחושה עמוקה שהעולם הזה אמור היה להיות בעל סדר והיגיון , עם מנגנון תקין של שכר ועונש . מדתיים , המאמינים בקיומה של ישות עליונה , ניתן לצפות לגילויי אכזבה נוכח עוול נטול הצדקה . בספרו של אלבר קאמי ' הדֶבר ', הכומר נוטש את אמונתו באלוהים לאחר שחזה במותו הנורא של ילד קטן חף מכל עוון . מה הטעם לטפח אמונה בישות אלוהית , אם אין ביכולתה להסדיר אפילו את מאזני השכר והעונש באופן צודק ? גם איוואן , האח הרציונלי , החכם והמלומד מבין ' האחים קרמאזוב ' מסיק את העדרה של השגחה עליונה מתוך סבלם המיותר של ילדים שטרם הספיקו לחטוא . הדתות פיתחו במהלך הדורות פרשנויות שונות לדבר קיומו של רוע בעולם . ספר איוב מוקדש לסוגית...  To the book