דוגמאות לקומונה בישראל

משמעויות, השלכות ויישומים 197 מעורבות יותר מ- 12,000 איש ואישה, קיימות כיום בישראל ב- 80 23 מוקדים עירוניים . רוברט שר ( 1997 Scher, , עמ' 10 ) טוען כי יש לראות בקהילות ייעודיות תנועה חברתית משום שהן מנסות לשנות את הסדר החברתי, במיוחד בתחומי הקניין ויחסי העבודה . הוא מוסיף ומרמז ( עמ' 174 ) שהאופי האוטופי שלהם, ובמיוחד ההתמקדות שלהם בניסויים תרבותיים, הוא שהופך אותם לתנועה חברתית . בהתבוננות שלי על אורח חייהם, נראה כי הקהילות הייעודיות חיות בסביבה של כלכלת הנתינה : היחסים הפנימיים בין חברי הקומונה עצמם והשקעת הזמן, האנרגיה והכשירויות שלהן ושלהם בשכניהם — ילדים, קשישים, חסרי מעמד — כרוכים במתן מתנות לאורך כל היום, מדי יום . חלק מהמבקרים רואים בעבודתם סוג של ג'נטריפיקציה, או, במיוחד על ידי קומונות דתיות, אינדוקטרינציה בניסיון להפוך את השכונה לדתית . יש לקחת בחשבון ביקורת זו, אך לא ניתן להתעלם מאוצר החיים של כלכלת המתנות שלהן . קואופרטיבים, שמספרם גדל כעת בישראל, במיוחד מאז תנועת המחאה ב- 2011 נגד המצב הכלכלי, לרבות יוזמות תעסוקה ודיור לקשישות, אינם אלא דוגמה נוספת למסגרת משותפת . קואופרט...  To the book