ניכוס מחדש של שפע באמצעות כלכלת המתנות האימהיות

152 חלק שני קלאודיה וון ורלהוף ( 1988 ) טענה שעקרת הבית ולא המתפרנסת מהשכר החופשי היא טיפוס של ניצול קפיטליסטי . היא מציינת כי 80 - % 90 מאוכלוסיית העולם דומה יותר לעקרת הבית מאשר פרולטריון . היא גם מייחסת חשיבות רבה לחקר עבודות הבית : אם הבנו את עבודות הבית, אז הבנו הכול . . . נשים הן תמיד "אלה למטה" . אבל רק מלמטה, ומכאן בתחתית החבית, ניתן לראות את השלם כמכלול . אין דבר חשוב יותר — למעשה אין דבר הכרחי יותר — מאשר לתמוך בנטייה זו של ניתוח 'מלמטה'" ( עמ' 131 ) . בעוד טיפוח נעשה קשה על ידי מחסור, אומר ג'נביב ווהן, יש דבר אחד שבו יש לנו שפע בלתי מוגבל, כי עבור כמעט לכולנו יש את "אמצעי הייצור" . המשאב הבלתי מוגבל הזה הוא שפה, שבה אנו מסוגלים לייצר משפטים חדשים תמיד . מספר המילים שלנו עשוי להיות סופי, אבל השילובים שלהם הם אינסופיים . אנחנו מקבלות מילים ומשפטים בחופשיות מנשים אחרות ונותנות אותם לאחרות ללא תשלום . השפה מתפקדת כסוג של כלכלת מתנות בחינם . אנחנו לא מכירות בזה ככזה כי אנחנו לא מעריכות נתינת מתנה בחיינו הכלכליים, ולמעשה, אנחנו בדרך כלל מכירות בקיומו של טיפוח במיוחד רק ביחסי אם וי...  To the book