פרק חמישי - חגית כהן אליהו: "כפרה עלייך": אוטואתנוגרפיה

68 פרק חמישי בשבילי 'דור ראשון להשכלה' זו הידיעה שניצחתי את המערכת, מערכת שלא ראתה אותי . 'דור ראשון להשכלה' זה בשביל הסבים שלי, שניקו ובנו, בירכו ורצו בשבילנו ש'נהיה מסודרים' ; בשביל הסבתות שלי, נשים חזקות ומלאות חוכמה ; בשביל הילדים שלי, שלהם הדלת כבר תהיה פתוחה, והכי הכי בשביל ההורים שלי, שאמרו לי תמיד שאני הכי טובה, הכי חכמה, ושאפסיק לקרוא בחושך כי ייהרסו לי העיניים . כשהחלטתי להתחיל לכתוב את הדוקטורט ידעתי שאני רוצה להביא את הקול הזה לאקדמיה . כשאקבל את התואר, יחד איתי יקבלו את הדוקטורט משפחה שלמה, שנתנה לי את הכוח ללכת אחרי הלב שלי ולכתוב אותי, לכתוב אותם . מסורת משפחתית של עוצמה ואהבה שמתרכזות במילה אחת — כפרה . מה מכל זה אני מוסרת לילדיי ? גם היום, לא פעם, אני מרגישה בין עולמות, עובדת באקדמיה, שמחה ואוהבת ללמד וללמוד את הסטודנטים והסטודנטיות, שמחה להיות הגשר שלהם, אבל שואלת האם אי-פעם האקדמיה תהיה לי בית . כותבת וחוקרת עם כל הלב שלי, אבל חלק ממני חושב כל הזמן מה אוכלים בצוהריים, מה מכינים לשבת, מה כל אחד / ת אוהב / ת, כי סבתא זילפה אמרה, שצריך להכין להם את מה שהם אוהבים לאכול ו...  To the book