"תנועת תרבות" ו"דרור ישראל": תנועות של מימוש אוטופי אסתטי משחקי

בין פוסט מודרניזם לפוסטמודרניזם 235 שינהה אחריהן, ובעיקר יצפה בהן . ואילו "תנועת תרבות" עסוקה בקהילה מקומית ולא בקהל . בעשייה ולא בראווה . ועל כך הם מצהירים בעצמם : "להיפרד מהקהל ולהתחבר לקהילה ! " ( מתוך מסמך המייסדים ) . זה גם כיוון שהייתי מאמץ אילו הייתי ממפתחיו של ג'ו . בשלב ראשון להיפרד מעטיני הכסף האין-סופי של מפעלי המידע ולהתחבר לקהילה . עוד היבט שהופך את "תנועת תרבות" לתנועה היפו מודרנית היא היותה תנועה רשתית – ריזומטית, המפיצה את סדר היום החברתי-תרבותי שלה בפרקטיקה של הסתעפות, של רשת אופקית . המונח ריזום הושאל מתחום הבוטניקה . ריזום הוא סוג של קנה שורש המתפשט על פני הקרקע או צמוד לפני הקרקע . הריזום מתפשט בסבך של קווים, הסתעפויות והצטלבויות שאין להן התחלה ואין להן סוף . אחד המאפיינים הייחודיים לריזום הוא עמידותו . המטפורה של הריזום הועתקה לתחום הפילוסופיה ולימודי התרבות על ידי הפילוסופים הפוסטמודרניים הצרפתים ז'יל דלז ( Deleuze ) ופליקס גואטרי ( Guattari ) . הריזום מבחינתם מציין אנטי-שיטה, אנטי-מבניות היררכית, מאורגנת ושיטתית – כזו שמייצרת נרטיב שיש בו התחלה, אמצע וסוף . לריזו...  To the book