תיק מספר אפס 175 176 הדס שבת נדיר לאביגדור חידה בתודה בְּנִי אוֹמֵר לִי : אִם תֵּצֵא לָשֹוּחַ עַד אוֹת חֲלוֹם בְּשָֹרִיגִים שֶׁל גֶּפֶן, וְעוֹד תַּשְֹמְאִיל בַּדֶּרֶךְ וְלֹא תֵפֶן כִּי אִם אֶל בְּנֵי זְמַנְךָ - תּוּכַל לָנוּחַ . אֲבָל כְּהֶרֶף עַיִן, בְּמָנוֹעַ שֶׁל מָאתַיִם-אֶלֶף-כֹּח-סִיס-כְּנָפַיִם, תֵּרֵד אֶל רֹאשׁ הָהָר מֵרוֹם שָׁמַיִם אֶל אֵלֶּה הָרוֹאִים בִּמְקוֹם לִשְׁמֹעַ . תיק מספר אפס 177 * נִצֶּבֶת בְּצִנְעָה עֲנָוָה, אֵינָהּ נִדְחֶקֶת, בַּפִּנָּה הִיא מַמְתִּינָה בְּשֶׁקֶט עַד שֶׁאַתֶּם בָּאִים וּמַעֲלִים אֶת מוּבָנָהּ מִמַּטְמוֹנֵי לָשׁוֹן אַף עַל פִּי כֵן, גַּם כַּאֲשֶׁר תַּצְלִיחוּ לִמְצֹא אֶת הַפִּתְרוֹן הַנֶּעֱלָם, דְּעוּ : רַק הִיא, הַיְחִידָה, נֶחְשֶׂפֶת, אַךְ רוּחַ כְּרוּחָהּ עוֹד מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי כָּל הָעוֹלָם . יֶתֶר עַל כֵּן - אֲנִי מֵעֵז לוֹמַר זֹאת כְּדֵי לְהַזְהִירְכֶם שֶׁלֹּא תַּגִּילוּ בְּטֶרֶם עֵת - אַף הִיא, הַיְחִידָה, לַשָּׁוְא אַתֶּם טוֹרְחִים בָּהּ : כִּי אֲפִלּוּ נִפְתֶּרֶת הִיא, נִשְׁאֶרֶת הִיא חִידָה . 178 הדס שבת נדיר 1 אֲנִי דוֹמֶה לַנַּחַל ה...
To the book