|
|
תיק מספר אפס 143 * כֵּן, גְּבִישׁ הַקֶּרַח הַזֶּה הָיָה שִׁיר אֲבָל אֵין לְפָרֵשׁ אוֹתוֹ, אֵיךְ לְהַפְשִׁיר אֶת הַקֶּרַח וּבְאֵיזֶה מַכְשִׁיר ? אֵשׁ, לְמָשָׁל, רַק תָּפִיק מִמֶּנּוּ מַיִם וְצוּרָתוֹ תֵּעָלֵם וְתַחְמֹק, פֶּחָם אוֹ צֶמֶר, לְמָשָׁל תִּצָּמֵר צוּרָתוֹ עַל פְּנֵי הַשֶּׁטַח אֲבָל נִשְׁמָתוֹ תּוֹקֵעַעָמֹק וְאִם תִּתְעַקֵּשׁ לַחֲשֹׁב עָלָיו לֹא בַּפְּשָׁט מִמֻּמְחָשׁלְמֻפְשָׁט אֶלָּא לִתְפֹּס אֶת מוּסַר הַהַשְׂכֵּל לַעֲבֹר וְלִלְמֹד אֶת הַפֵּשֶׁר הַכָּתוּב מִבֵּין הַשִּׁיטִין . שׁוֹטִים ! לֹא הֲבִינוֹתֶם, לֹא בֵּין הַשִּׁיטִים צְרִיכִים אַתֶּם לִקְרֹא אֶלָּא בֵּין הָאוֹתִיּוֹת, אִם אֶפְשָׁר לִמְצֹא אוֹתָן עַל הַדַּף . 144 הדס שבת נדיר * כְּכֹל שֶׁאֲנִי מִתְרַחֵק מִתַּרְבּוּת הָרַכָּבוֹת בְּרַכֶּבֶת אֶקְסְפְּרֶס קְרוֹנוֹת שֵׁנָה שׁוֹנוֹת אֶל יַלְדִּיּוּת מְרֻפֶּדֶת קְטִיפָה, קְרוֹנוֹת בְּהֵמוֹת אֶל הַקֵּץ בְּמִלְחֶמֶת הַנְּעוּרִים אֲנִי נוֹסֵעַ מַבִּיט בְּחַלּוֹן הַקָּרוֹן לִמְצֹא אֶת עַצְמִי בַּכִּוּוּן הֶהָפוּךְ . תְּאוּנָה כַּפְרִית שֶׁל אַקְרַאי, וּפִתְאוֹם מִי זָז, קָדִימָ...
To the book |
|
|