|
|
תיק מספר אפס 95 השיר הוא גם ה״נחתם״, גורלו נחרץ והוא כמת-חי המובל אל מותו . בניגוד לפגיס ששמו המקורי נמחק, פגיס מפנה את שיר החידה למתי הוס כנמען ש"שְׁמוֹלֹא יִתַּם", ואולי תפקידו של הוס הוא לשמור על סוד הדובר הנעלם . נדמה שהבית השני ממשיך לרמוז על זהותו של פגיס כדובר השיר : ״כָּאן לְפָנַיִךְ עִקְבוֹתַי, אוּלָם / ( בִּקְצֵה-הָאָרֶץ פֶּן נִשְׁכָּח הַפֶּשֶׁר / שֶׁל לַעַז שְׁמִי ! ) " המילים ״לַעַז שְׁמִי״ מרמזים על סיפור החלפת השם של פגיס משם לטיני לשם עברי, והמילים ״בִּקְצֵה-הָאָרֶץ״ מזכירים את 94 השיר "מחבואים" : ״בְּחָצֵר אֲחוֹרִית בָּעוֹלָם / שִֹחַקְנוּ, הוּא וַאֲנִי״, שבו פגיס מתאר את הרגע שבו העלים או נעלם הילד מתוכו . בשיר החידה לעיל הילד אינו מוותר, ולמרות ניסיון המחיקה של שמו הוא שב ומתגלה : ״אֶשְׁלַח אֶל קְצֵה עוֹלָם / גְּלוּיָה אוֹחֲתִימָה עַל כְּנַף הַנֶּשֶׁר״ . הילד מסרב להיכנס אל השכחה המופגנת של העבר, הוא מסרב להימחק והגלויה החתומה היא דרכו לסמן את עקבותיו בשירים : ״כָּאן לְפָנַיִךְעִקְבוֹתַי״ . השיר מתגלה כמערכת של מסמנים שבהם משאיר הילד את עקבותיו . בניגוד לנרטיב הפואטי ש...
To the book |
|
|