|
|
30 הדס שבת נדיר הסמי-ביוגרפית של "האני הפואטי" של המחבר . אוטוביוגרפיה מייצרת את "האני הפואטי", אך בו בזמן גם מהווה סוג של מוות, שכן כתיבת אוטוביוגרפיה היא מהלך לשוני שיש בו מחיקה וטשטוש של הסובייקט וחייו . הלשון לעולם לא תוכל לכסות במדויק את מלאות הסובייקט וכך היא משחיתה את פניו, מסמנת את מותו . עבור דה מאן הכרת עצמנו משולה 22 למוות . פרקי "אבא" נפתחים ברגע הבשורה על מות אביו של פגיס . בקטע הפרוזה שכותרתו "צ׳רי-הרינג" מתאר פגיס כיצד ברגע האחרון הוא ובנו השבים מחו״ל מחליטים לקנות לסב בקבוק צ׳רי-הרינג יוקרתי . עם הגיעם ארצה, השניים ממתינים שעדה תאסוף אותם, אך היא אינה מגיעה . בשיחת טלפון מסתבר לפגיס שעדה התבלבלה ביום, והיא מבשרת לו כי אביו מת אתמול וכולם מחכים לו כדי לקיים את הלוויה . עם הישמע הבשורה נשברת הסיטואציה לרסיסים וכך גם שירתו של פגיס : אני חוזר ליוני ואומר לו : ״היא תבוא עוד מעט״, דוחף את העגלה אל שורת כסאות פלסטיק, ונתקל בהם . המזוודה הקטנה מתגלגלת מלמעלה, נופלת . אני מעמיד אותה ליד הכסא . ״שמע, יוני, אמא אמרה עוד משהו . קרה אסון . סבא מת אתמול״ . הוא איננו אומר כלום, יושב ע...
To the book |
|
|