פרק א: תעלומת הרצח בשירתו של דן פגיס

16 הדס שבת נדיר 3 שדיברתי איתם לא פגש בו ולא שמע על משפחתו . מדוע נמנע פגיס מלהגות את שמו המקורי בשיריו כמו גם בחייו ? מה הוא הסתיר מתחת לשמו הפרטי ? ואולי יש לשאול : מיהי הדמות שמסתתרת תחת השם הזה ? פגיס מעולם לא חשף את שמו, אך נדמה שהמציא לעצמו דמות בשם אחר שתיווכה בין דמותו כילד לבין דמותו כמבוגר, והיא - גד פנסי . בשם העט ״גד פנסי״, אנאגרמה לשם ״דן פגיס״, כָּתַב בעיתון הילדים והנוער 'במחנה גדנ״ע' . עדה פגיס טוענת שבניגוד להסוואות הביוגרפיה שסככו על שיריו, ברשימות שכתב כגד פנסי הוא דווקא נהג להיחשף והן מיטיבות לספר עליו . לטענתה, הנימה של הרשימות לרוב מזכירה את סגנון עיתוני הילדים והנוער שיצאו לאור באירופה שבין שתי מלחמות העולם, אשר ניכרה בהן תחושת הביטחון לפיה בכוח התרבות, המוסר והתבונה להציל מן הרע . אל מול קריסתו של העולם ההוא, גד פנסי 4 השתוקקותו המשיך להאמין בו או לכל הפחות להשתוקק אליו . לעולם הזה מתבטאת בין השאר במשיכתו של פנסי לז׳אנר הבלש, שכן במסגרתו דמות הבלש נעזרת בתבונתה כדי להשיב את הסדר על כנו . בשנת 1963 פרסם גד פנסי סדרת כתבות על ז'אנר הבלש תחת הכותרת "הפשע המשתלם", ו...  To the book