משילות משולבת ככלי מדיניות: מתי כן ומתי לא?

85 משילות משולבת ככלי מדיניות | ליהיא להט נטע שר-הדר לעיתים . בחלק הראשון של המאמר נציג מסגרת מושגית שתסייע להבחין בין מצבים שבהם כדאי ליישם מגנוני משילות משולבת ובין מצבים שבהם לא כדאי לעשות זאת, בליווי דוגמאות מן השדה הישראלי . בחלק השני נציג, בעזרת המושגים התיאורטיים "סגנון מדיניות" ו"תרבות מינהלית", תנאים המסייעים לצמיחת מנגנוני משילות משולבת . שני החלקים יחד מאפשרים לדון במידה רבה יותר של בהירות 1 בשאלה מתי כדאי לקדם מנגנונים אלה . אפשר לייחס חלק מההתעניינות המחקרית במשילות המשולבת לעלייה בשכיחות השימוש במנגנונים אלה . כאמור, מדובר בתהליך שבו בעלי עניין ממגוון מגזרים פועלים באופן מובנה ומשולב כדי לקבוע מדיניות וליישמה . כפי שהסברנו בהרחבה בפרק המבוא, מנגנוני המשילות המשולבת התפתחו ביתר שאת בתגובה לחולשותיהן של רפורמות הניהול הציבורי החדש ( New Public Management ) . רפורמות אלה שינו את אופני הפעילות של המדינה, למשל באמצעות הספקת שירותים בידי גופים חוץ-ממשליים, ויצרו מצב של שיבוריות ( פרגמנטציה ) של ארגוני הממשל . שינוי זה — שיצר ערב רב של גופים ממשליים ולא ממשליים הנדרשים לספק יחדי...  To the book