העקורים

חלק שלישי | מסע סוער 209 מסוגל להיפרד משום דבר . וכאשר עמד לנסוע לגור בברטיסלבה, איך בזיעת אפו ממש ( אפו היה מזיע בכל מלאכה קשה ) עזב איזה סמרטוט או חפץ אחר ללא כל ערך . ועומדת לפני תמונת הרופא בגת דוקטור ו׳ אשר התהלך בחצר בגרביים אדומים ללעגם של הגדולים ולשמחתם של הצברים והיה מצטדק לפני במקלחת הפח שלנו : אתה יודע . הגרביים האלה מאבי ואינני מסוגל לזורקם בשום פנים ואופן . ואיך לא יהיו יקרים לי החפצים האלה כאשר אני מנותק מכל היקר לי ולא אדע מתי אראה אותם שוב ? הנה מעיל הגשם שלי אשר עשה שליחותו נאמנה והוותק שלו שווה לשלי, הפך לידידי הנאמן ולא עזב אותי אף פעם . מעיל הגשם הזה יקר לי משום ש"נולד" אותו יום הפרידה מציפורה כאשר הנשיקה משפתיה הרועדות ליוותה אותי לייעודי [ . . . ] בן מיכאל יום הניצחון, ניצחון למי ? אנו מריעים לנצחון העומדים לצדנו נגד האויב המשותף . אולם לא יעברו ימים רבים ונתחיל לראות נכוחה מה גדול שברנו במלחמה זו . אף על פי כן התכנסנו לחוג את יום הנצחון והוא יום זיכרון לכולנו . התייחדנו עם ששת המיליונים מישראל שנפלו — עם המיליונים מכל העמים . וכל מי שחגג אבל — לא ישכחנו לעולם . ...  To the book